top of page

יישוב סכסוך במשפחה – כל מה שחשוב לדעת לפני פתיחת הליך גירושין

כאשר מתעורר סכסוך בין בני זוג, אי אפשר בדרך כלל למהר ולהגיש מיד תביעות בענייני גירושין, מזונות, אחריות הורית או חלוקת רכוש. ברוב המקרים נדרש תחילה להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולעבור הליך מקדים ביחידת הסיוע.

הליך יישוב הסכסוך נועד לאפשר לבני המשפחה לעצור לרגע את ההסלמה, לקבל מידע מקצועי ולבדוק אם ניתן להגיע להסכמות ללא ניהול הליך משפטי ממושך. עם זאת, גם כאשר המטרה היא להגיע להסכם, חשוב להבין שהשלב הזה עשוי להשפיע על המשך התיק, על הערכאה שבה יתנהל ועל האסטרטגיה המשפטית כולה.

אני, עורכת הדין מורן גוהר, מלווה נשים וגברים לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך, במהלך פגישות המהו״ת ובקבלת ההחלטה אם לפנות למשא ומתן, לגישור או להליך משפטי.

לפני שמגישים בקשה או מגיבים לבקשה שהגיש הצד השני, מומלץ להבין את המשמעות המשפטית והאסטרטגית של כל פעולה.

יישוב סכסוך במשפחה ופגישת מהות – עורכת דין מורן גוהר

מהו הליך יישוב סכסוך במשפחה?

יישוב סכסוך הוא הליך מקדים שנועד לאפשר לבני זוג, להורים ולבני משפחה המצויים במחלוקת לנסות לפתור את הסכסוך בהסכמה, לפני הגשת תביעות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

הבקשה עצמה קצרה ואינה אמורה לכלול את מלוא הטענות, הראיות וההאשמות של הצדדים. לאחר פתיחת התיק מוזמנים הצדדים ליחידת הסיוע לפגישות המכונות פגישות מהו״ת – מידע, היכרות ותיאום.

יחידות הסיוע שייכות למשרד הרווחה ופועלות לצד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים. בצוות היחידה נמצאים אנשי מקצוע מתחומי הטיפול, העבודה הסוציאלית, המשפט והגישור.

מטרת ההליך היא לבדוק אם ניתן להגיע להסכמות, לצמצם את המחלוקת או לבחור דרך מתאימה להמשך הטיפול בסכסוך.

באילו נושאים נדרש לפתוח הליך יישוב סכסוך?

ברוב המקרים יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה בנושאים כגון:

  • גירושין בין בני זוג.

  • מזונות ילדים ומזונות בן או בת זוג.

  • אחריות הורית וזמני שהות.

  • מקום מגורי הילדים ומוסדות החינוך שלהם.

  • חלוקת רכוש ואיזון משאבים.

  • פירוק שיתוף בדירת המגורים.

  • מחלוקות כספיות בין בני זוג.

  • סכסוכים מסוימים בין הורים לילדיהם.

  • הסדרים הנוגעים לילדים לאחר הפרידה.

בענייני צוואות, ירושות ועיזבונות בדרך כלל לא נדרש לפתוח תחילה הליך יישוב סכסוך.

לקריאה נוספת: עורך דין גירושין במרכז.

מי יכול להגיש בקשה ליישוב סכסוך?

את הבקשה יכולים להגיש, בהתאם לנסיבות:

  • אחד מבני הזוג.

  • שני בני הזוג.

  • הורה המצוי בסכסוך עם ההורה השני.

  • בני משפחה אחרים, כאשר מדובר בסכסוך משפחתי הנכלל בחוק.

ניתן להגיש את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, בהתאם לכללי הסמכות.

הבחירה היכן לפתוח את ההליך אינה תמיד החלטה טכנית בלבד. במקרים מסוימים היא עשויה להשפיע על המשך ניהול ההליכים ועל האפשרות לבחור את הערכאה שתדון בתביעות.

יישוב סכסוך בבית המשפט או בבית הדין הרבני

בקשה ליישוב סכסוך יכולה להיפתח בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. עצם פתיחת התיק אינה מבטיחה בהכרח שכל התביעות העתידיות יתנהלו באותה ערכאה, אך למועד הגשת הבקשה ולפעולות שנעשות לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים עשויה להיות משמעות רבה.

לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים, למי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך ניתנים, בכפוף לתנאי החוק ולהתייצבות לפגישות המהו״ת, 15 ימים שבהם הוא רשאי להגיש את התביעות לערכאה המוסמכת שיבחר.

לכן, גם אם אתם מקווים להגיע להסכם, חשוב לקבל ייעוץ משפטי לפני פתיחת ההליך או מיד לאחר קבלת ההזמנה.

האם הגשת יישוב סכסוך קובעת היכן יתנהל התיק?

לא בהכרח. פתיחת הבקשה והגשת התביעות הן פעולות שונות. שאלת הסמכות עשויה להיות מורכבת ולהיות מושפעת מסוג התביעה, מועד ההגשה, כריכת הנושאים והתנהלות הצדדים.

במקרים רגישים מומלץ לבנות את האסטרטגיה מראש ולא להמתין לסיום פגישות המהו״ת.

מה קורה לאחר הגשת הבקשה?

לאחר הגשת הבקשה, מזכירות הערכאה פותחת תיק ומפנה את הצדדים ליחידת הסיוע. בהמשך נשלחת הזמנה לפגישת מהו״ת ראשונה.

במסגרת ההליך עשויים להתקיים עד ארבעה מפגשים. המפגשים יכולים להתקיים עם שני הצדדים יחד או, במקרים המתאימים, בנפרד.

בפגישות נבחנים בין היתר:

  • מהות המחלוקת בין הצדדים.

  • מצבם של הילדים והצרכים שלהם.

  • האפשרות לקיים משא ומתן או גישור.

  • הצורך בהסדרים זמניים.

  • האפשרות להגיע להסכם גירושין כולל.

  • רמת התקשורת והסיכון להסלמת הסכסוך.

אין חובה להגיע להסכם ואין חובה להסכים להמשך גישור. מטרת המפגשים היא למסור מידע, להכיר את הסכסוך ולבחון את הדרך המתאימה להמשך.

מהי פגישת מהו״ת?

מהו״ת הם ראשי התיבות של מידע, היכרות ותיאום.

בפגישה הראשונה משתתפים בדרך כלל בני הזוג ואיש מקצוע מיחידת הסיוע. עורכי הדין אינם משתתפים בדרך כלל בפגישה הראשונה. החל מהפגישה השנייה ניתן, במקרים המתאימים ובהתאם למסגרת ההליך, לשלב את באי כוח הצדדים.

ההזמנה לפגישת מהו״ת היא הזמנה מחייבת, ואי־התייצבות עלולה לגרור השלכות משפטיות, לרבות פסיקת הוצאות, הארכת עיכוב ההליכים או פגיעה באפשרות להגיש בקשות מסוימות.

תוכן פגישות המהו״ת חסוי, במטרה לאפשר לצדדים לדבר בחופשיות ולבחון אפשרות להגיע להסכמות.

האם צריך להתכונן לפגישת מהו״ת?

בהחלט. גם אם עורך הדין אינו נכנס לפגישה הראשונה, מומלץ להגיע אליה לאחר קבלת ייעוץ משפטי.

לפני הפגישה כדאי להבין:

  • מהן הזכויות המשפטיות שלכם.

  • מהם הנושאים שעליהם אינכם מוכנים לוותר.

  • אילו הסכמות זמניות יכולות לשרת אתכם ואת הילדים.

  • אילו מסמכים ומידע כלכלי צריך לשמור.

  • האם קיים חשש להברחת נכסים או לשינוי המצב הקיים.

  • האם נכון להציע גישור או להתכונן להגשת תביעות.

  • מה אסור לומר או להתחייב אליו ללא בדיקה משפטית.

כמה זמן נמשך הליך יישוב סכסוך?

תקופת עיכוב ההליכים הקבועה היא בדרך כלל 60 ימים ממועד הגשת הבקשה. במקרים מסוימים התקופה יכולה להגיע ל־75 ימים, אם הוארכה, או להשתנות בהחלטה שיפוטית.

במהלך התקופה הצדדים אינם רשאים בדרך כלל להגיש תביעות רגילות בענייני הסכסוך המשפחתי. המטרה היא ליצור חלון זמן שבו ניתן לבחון פתרון מוסכם מבלי שכל צד ממהר לפתוח חזית משפטית.

עם זאת, החוק מאפשר במקרים מתאימים לבקש:

  • קיצור של תקופת עיכוב ההליכים.

  • הארכה של התקופה.

  • סעד זמני לשמירת המצב הקיים.

  • סעד דחוף כאשר ההמתנה עלולה לגרום נזק ממשי.

אילו בקשות אפשר להגיש בתקופת עיכוב ההליכים?

עצם פתיחת הליך יישוב הסכסוך אינה משאירה את הצדדים ללא הגנה. במקרים המתאימים ניתן להגיש בקשות דחופות או זמניות.

סעד זמני

ניתן לבקש, בין היתר:

  • עיקול זמני.

  • עיכוב יציאה מהארץ.

  • שמירת המצב הקיים.

  • מניעת פעולות העלולות לסכל זכויות רכושיות.

סעד דחוף

במקרים חריגים ניתן לבקש סעד דחוף בנושאים כגון:

  • טיפול רפואי דחוף בקטין.

  • הנפקת דרכון ואישור יציאת ילד מהארץ בנסיבות דחופות.

  • רישום ילד למוסד חינוכי סמוך לפתיחת שנת הלימודים.

  • מניעת יציאת קטין מהארץ.

  • הבטחת הקשר בין הורה לילד כאשר ההמתנה עלולה לגרום נזק ממשי.

  • מזונות זמניים במקרים חריגים שבהם ההמתנה תגרום נזק ממשי.

כל בקשה נבחנת בהתאם לנסיבותיה. לא די להשתמש בכותרת “דחוף”; יש להסביר ולהוכיח מדוע לא ניתן להמתין עד לסיום תקופת עיכוב ההליכים.

האם ניתן לבקש צו הגנה ללא יישוב סכסוך?

כן. הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה והליכים לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת אינם מחייבים בדרך כלל הגשה מוקדמת של בקשה ליישוב סכסוך.

כאשר קיימת אלימות פיזית, איום, הטרדה או סכנה לבן משפחה, אין להמתין לפגישת מהו״ת. יש לבחון באופן מיידי פנייה למשטרה, בקשה לצו הגנה או הליך דחוף אחר.

האם חייבים להגיע להסכם במסגרת יישוב הסכסוך?

לא. חובת ההתייצבות לפגישות המהו״ת אינה חובה להתפשר ואינה חובה להסכים לגישור.

לאחר קבלת המידע ניתן לבחור בין כמה מסלולים:

  • ניהול משא ומתן באמצעות עורכי הדין.

  • פנייה לגישור פרטי.

  • עריכת הסכם גירושין.

  • המשך טיפול ביחידת הסיוע.

  • סיום ההליך והגשת תביעות לאחר חלוף המועדים.

אם הצדדים מגיעים להסכם, ניתן להגיש אותו לאישור ולקבל תוקף של פסק דין, בלי להמתין בהכרח לסיום מלוא תקופת עיכוב ההליכים.

יתרונות אפשריים של הליך יישוב סכסוך

כאשר ההליך מנוהל בצורה נכונה, הוא עשוי:

  • לצמצם את הפגיעה בילדים.

  • למנוע החרפה של הסכסוך.

  • לחסוך זמן והוצאות משפטיות.

  • לאפשר לצדדים לשמור על שליטה בהחלטות.

  • ליצור הסדרים זמניים בתקופת הפרידה.

  • לסייע בהגעה להסכם גירושין כולל.

  • לשמור על תקשורת הורית תקינה לאחר הפרידה.

עם זאת, לא כל תיק מתאים לגישור או לפשרה. כאשר קיימים אלימות, איומים, פערי כוחות קיצוניים, הסתרת מידע כלכלי או ניסיון להבריח רכוש, יש לבחון בזהירות את אופן ניהול ההליך.

טעויות נפוצות בהליך יישוב סכסוך

הגשת הבקשה ללא קבלת ייעוץ

אנשים רבים סבורים שמדובר בטופס טכני בלבד. בפועל, מועד ההגשה, הערכאה שבה נפתח התיק והצעדים שננקטים לאחר מכן עלולים להשפיע על התיק כולו.

חשיפת כל האסטרטגיה מוקדם מדי

אין צורך למסור לצד השני את מלוא הטענות, הראיות והתוכניות המשפטיות. חשוב לדבר באופן ענייני, אך להימנע מהתחייבויות או מחשיפת מידע שעלול לפגוע בהמשך.

חתימה על הסכמות ללא בדיקה

גם הסכמה שנראית זמנית עלולה להשפיע על המשך ההתנהלות. אין לחתום על מסמך לפני שבודקים את השלכותיו המשפטיות והכלכליות.

התעלמות מחשש להברחת רכוש

אם קיים חשש למשיכת כספים, העברת נכסים, שינוי בעלות בחברה או יצירת חובות מלאכותיים, יש לבחון בקשה מתאימה לשמירת המצב הקיים.

המתנה עד היום האחרון

תקופת יישוב הסכסוך צריכה לשמש גם להכנת התיק: איסוף מסמכים, בדיקת זכויות, תכנון כלכלי וגיבוש אסטרטגיה.

ניהול ההליך מתוך כעס

החלטות שמתקבלות מתוך לחץ, פחד או רצון “להעניש” את הצד השני עלולות לפגוע בילדים, להאריך את ההליך ולהגדיל את העלויות.

מה כדאי להכין לפני ייעוץ משפטי?

מומלץ לרכז, ככל שהמסמכים נמצאים ברשותכם באופן חוקי:

  • תלושי שכר.

  • דפי חשבון בנק.

  • מידע על פנסיות, קופות גמל וקרנות השתלמות.

  • מסמכי דירה ומשכנתה.

  • הסכמי ממון או הסכמים קודמים.

  • מידע על חברות ועסקים.

  • פירוט הוצאות הילדים.

  • התכתבויות רלוונטיות.

  • החלטות שיפוטיות קודמות.

  • תיאור מסודר של המחלוקת והמטרות שלכם.

אין לחדור לטלפון, לדוא״ל או לחשבונות פרטיים של הצד השני ואין להשיג מסמכים בדרך בלתי חוקית.

למה חשוב לקבל ייעוץ לפני פתיחת יישוב סכסוך?

הליך יישוב סכסוך אינו רק ניסיון להגיע לשלום. הוא גם השלב שבו הצדדים מתחילים לבנות את הדרך המשפטית והכלכלית שלהם לאחר הפרידה.

ייעוץ מוקדם מסייע להבין:

  • מהן הזכויות והחובות שלכם.

  • איזו ערכאה עשויה להתאים לנסיבות התיק.

  • האם נדרש סעד דחוף או זמני.

  • איך להיערך לפגישת המהו״ת.

  • אילו מסמכים צריך לאסוף.

  • אילו הסכמות ניתן לקבל ואילו יש לבדוק בזהירות.

  • כיצד להגן על הילדים ועל הרכוש.

  • מתי נכון לפנות להסכם ומתי נדרש הליך משפטי.

עבודתי כמשפטנית בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב העניקה לי היכרות מעשית עם אופן ניהול ההליכים, דרך בחינת הבקשות והמורכבות המיוחדת של סכסוכים משפחתיים.

במשרד עורכי הדין מורן גוהר כל תיק נבחן באופן אישי. המטרה היא לא להסלים את הסכסוך שלא לצורך, אך גם לא לוותר על זכויות מהותיות בשם הרצון להגיע להסכמה מהירה.

ייצוג וליווי בהליך יישוב סכסוך

המשרד מעניק ליווי משפטי הכולל:

  • ייעוץ לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך.

  • בחינת הערכאה המתאימה לפתיחת ההליך.

  • הכנה לפגישות מהו״ת.

  • בדיקת הצורך בסעד זמני או דחוף.

  • ניהול משא ומתן בין בני הזוג.

  • ליווי בהליך גישור.

  • ניסוח הסכם גירושין.

  • הכנת תביעות במקרה שלא הושגו הסכמות.

  • ייצוג בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני.

המשרד מעניק שירות בתל אביב, ראשון לציון, חיפה ובערים נוספות ברחבי המרכז.

לקריאה נוספת:

שאלות נפוצות על יישוב סכסוך במשפחה

האם חובה להגיש יישוב סכסוך לפני תביעת גירושין?

במרבית הסכסוכים המשפחתיים קיימת חובה לפתוח תחילה הליך יישוב סכסוך. קיימים חריגים, ובהם הליכים דחופים, צווי הגנה, הטרדה מאיימת ומקרים נוספים הקבועים בדין.

האם עורך דין משתתף בפגישת המהו״ת?

בדרך כלל עורכי הדין אינם משתתפים בפגישה הראשונה. בפגישות הבאות ניתן במקרים המתאימים לשלב את באי כוח הצדדים. מומלץ לקבל הכנה משפטית לפני כל פגישה.

האם חייבים להסכים לגישור?

לא. החובה היא להתייצב לפגישות כנדרש, אך אין חובה להסכים לגישור, לחתום על הסכם או לוותר על זכויות.

כמה זמן נמשך עיכוב ההליכים?

ככלל, תקופת עיכוב ההליכים היא 60 ימים ממועד הגשת הבקשה. היא עשויה להתארך או להתקצר בהתאם לדין ולהחלטות המתקבלות בתיק.

מי רשאי להגיש ראשון תביעה לאחר סיום התקופה?

למגיש הבקשה ליישוב סכסוך עומדת, בכפוף לתנאי החוק ולהתייצבותו לפגישות, תקופה של 15 ימים שבה הוא רשאי להגיש תביעות לערכאה המוסמכת שיבחר.

מה עושים אם הצד השני מעלים כספים?

יש לפנות לייעוץ במהירות ולבדוק אם נדרש סעד זמני, כגון עיקול או צו לשמירת המצב הקיים. חשוב להציג מידע עובדתי ולא להסתפק בחשש כללי.

האם אפשר להגיע להסכם בזמן עיכוב ההליכים?

כן. אם הצדדים מגיעים להסכמות, ניתן לערוך הסכם ולהגישו לאישור ולקבלת תוקף של פסק דין.

מה קורה אם אחד הצדדים אינו מגיע לפגישת מהו״ת?

אי־התייצבות עלולה להביא לפסיקת הוצאות, להארכת עיכוב ההליכים, למחיקת בקשה או להגבלות דיוניות נוספות, בהתאם לנסיבות ולהחלטת הערכאה.

קיבלתם הזמנה ליישוב סכסוך? אל תחכו לפגישה

פתיחת תיק יישוב סכסוך מסמנת כי הסכסוך המשפחתי עבר לשלב משפטי משמעותי. גם כאשר רוצים להימנע ממלחמה, חשוב להגיע לתהליך מוכנים, להבין את הזכויות ולשמור על האפשרויות המשפטיות.

משרד עורכי הדין מורן גוהר מעניק ייעוץ וליווי אישי, דיסקרטי ואסטרטגי לפני הגשת הבקשה, במהלך פגישות המהו״ת ובהמשך ההליך.

המידע בעמוד הוא כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי המתאים לנסיבות המקרה.

עורכת דין לענייני גירושין

היכן פותחים תיק יישוב סכסוך — בבית המשפט למשפחה או בבית הדין הרבני? זו אינה החלטה טכנית, אלא צעד אסטרטגי שעשוי להשפיע על ההליך כולו.

bottom of page